תאוריית הקונספירציה של פרנואידים אשכנזיסטים עם דמיון מזרח-אירופי מפותח

מאת  עמוס נוי

תשמעו, תשמעו! בתאוריית הקונספירציה  הדמיונית וההזויה הזו מאמינים אפילו אשכנזיסטים מתוחכמים-בעיני-עצמם:

בתחילת שנות החמישים, בעידן שלא היה בו עדיין טלויזיה או אינטרנט, כשאין להן שום גישה לאמצעי תקשורת כמו טלפון, טלגרף, רדיו, עיתון, או דואר מכתבים, הצליחו כמה אלפי אמהות תימניות, שרובן לא ידעו קרוא וכתוב, שהתגוררו ללא שום אמצעי תחבורה במקומות ישוב מבודדים, מרוחקים זה מזה, מגודרים, ונתונים תחת אבטחה חמושה, להמציא סיפור על חטיפתם של אלפי ילדים תימנים ולתאם ביניהן גרסה שחזרה על עצמה בדיוק מפליא ובהתאמה מושלמת של פרטים.

יתרה מזאת, אלפי נשים (וגברים!) קשות יום וישרות דרך, שאהבו את המדינה ואת מנהיגיה בתמימות ובלהט, שכרכו איחולים וברכות לבן גוריון ושרתוק בתפילותיהן, שרצו בכל מאודן להאמין להבטחות ולאשליות שנטעו בהם אנשי רשות, שיחסן לסמכות הורכב תמיד מתערובת של הערצה ויראת כבוד, שגם גילויי אכזריות במחנה העלייה בחאשד, והעלמותם המוכחת של נכסי חומר ורוח יקרי ערך במהלך העקירה/עלייה, לא פגמו בחיבה ובתקוות הגאולה שהן תלו בכל נציג של השלטון – דווקא הן, שלא למדו קורס בסוציולוגיה פוסט-ציונית באוניברסיטת תל אביב, חברו בדרך פלא כדי לחבר כתב פלסתר ועלילת שיטנה נוראה כנגד המדינה, שליטיה, ומוסדותיה, ולמרות שמהמסכת שהן רקחו בדרכים נעלמות הן לא הרוויחו דבר ולא קידמו שום אינטרס אישי או קהילתי, הן ממשיכות להתעקש על סיפור זה, לכתת רגליים הרחק מעיניה של תקשורת כלשהי, ולקחת שניים או שלושה אוטובוסים לפגישות שבועיות או חודשיות של קבוצות תמיכה עממיות וספונטניות של מתחזות כמותן, ולהצליח להעמיד פני אומללות ששברה את ליבם של יוצרים כמו בתיה גור ("רצח בדרך בית-לחם", בו היא תיעדה, לאחר תחקיר מדוקדק, איך מרגישה אם תימניה שמגלה בקבר המזויף של בתה התינוקת, במקום גופה, צרור בגדים מסמורטטים) וארנון צדוק (בסרט "צדק מוחלט" עם עפרה חזה בתפקיד מעולה של עורכת דין מתאשכנזת המתוודעת לאיטה לעובדות).

 

 

כמה טמטום, רשעות, בורות (כלפי עובדות אלמנטאריות), יהירות, אטימות, גסות רוח, תסביך רדיפה, והתנשאות צריכים לחבור יחד כדי להאמין בתיאורית קונספירציה מופרכת, הזויה וסהרורית כזו? כמעט בלתי אפשרי להאמין שאפילו אשכנזיסטים, שכבר ראינו מהם כמעט הכל, יכולים לרדת לתהומות כאלה של חוסר אנושיות וטיפשות.
אלו הסבורים שיש עולם בו ההכחשה הנרקסיסטית של הכאב והשבר של אם תימניה – שגם היום, בגיל שמונים, מזילה דמעה על האבדן ועל השקר – היא לגיטימית, אינם  ראויים לתגובה. הכחשת אסונם של אחרים אינה ראויה לתגובה.

מודעות פרסומת
הרשומה הקודמת
השארת תגובה

19 תגובות

  1. יניב מתל אביב

     /  2 בספטמבר 2012

    סעדיה מרבדיה?
    מאיפה זה?

    להגיב
  2. אחד שיודע

     /  3 בספטמבר 2012

    "סעדיה מרבדיה" – דבר לילדים, תחילת שנות החמישים, מלים: אוריאל אופק, מאייר (בחן רב): אריה נבון

    להגיב
  3. דרור

     /  3 בספטמבר 2012

    החטופים צריכים להיות כבני ששים כיום, לא? הם לא מתעוררים?

    להגיב
  4. חוה

     /  3 בספטמבר 2012

    יגאל שתיים יודע? הוא אישר את זה?

    להגיב
  5. עורך: טיפול שורש

     /  3 בספטמבר 2012

    ולרגע חשבתי שמדובר בהכחשת שואה

    להגיב
  6. אותי לפחות שכנעת.
    בעידן שבו לא היו לא עיתונים, לא רדיו ולא טלויזיה האמינו פתאום מיליוני אנשים כי בתולה אחד ילדה לאלוהים ילד, ילד שהלך על פני המים קם מהמתים ועלה לשמיים. הם מאמינים בכך אפילו אלפיים שנה אחר כך.
    בעידן בו לא היו לא עיתונים, לא רדיו ולא טלויזיה האמינו פתאום מיליוני אנשים במקומות נידחים ושלא היה ביניהם שום קשר האמינו פתאום כי מוחמד רכב על סוסו לשמיים. הם מאמינים בכך אפילו אלף שנים אחר-כך.
    ובעידן שבו כן יש עיתונים, רדיו וטלויזיה מאמינים מיליוני אנשים בבאבא סאלי ובמים הקדושים שלו.
    ולכן, תגלית: האשכנזים לא סתם חטפו אלפי ילדים תימניים – ויש גם סיבה מדוע אותם תימנים, בני שישים כיום, נעלמו ואינם. האשכנזים השתמשו בילדים התימנים הקטנים כדי לאפות בדמם מצות לפסח. ואחר כך אכלו את השרם.

    להגיב
  7. עמוס

     /  3 בספטמבר 2012

    מכיוון שלא הצלחת להבין את זה מהטקסט, שחה נא ואגל לך סוד: דעתך בעניין החטיפה של ילדי תימן אינה מעניינת אותי. נקודה

    להגיב
  8. קניתי את הספר עדיין לא קראתי

    http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=695

    להגיב
  9. איזאק

     /  4 בספטמבר 2012

    עמוס שלום, מה שמו של האשכנזי שאושפז בכפייה אחרי שתמך בפנתרים השחורים?
    נדמה לי שהזכרת את שמו פעם באתר העוקץ

    להגיב
  10. פעם היה עיתון של חסידי עוזי משולם המנוח בכותרת של העיתון הועלתה תמיד הדרישה להחזרת ילדי תימן מזרח ובלקן. אני זוכר סיפורים ששמעתי מהצד הרומני של המשפחה על ילדים ש"מתו" אחרי הלידה וגם על ילדים שהודיעו להוריהם שהם מתו ואחרי מהומה פתאום התברר שהם בחיים. היכן ילדי רומניה ובולגריה שנחטפו בדיון הזה? מה קרה הם אשכנזים מדי אז אפשר לשכוח אותם?

    להגיב
  11. אורי וכטל חטוף שמצא את משפחתו

    להגיב
  12. אווה

     /  18 בדצמבר 2012

    מחכה ה למאות הילדים התימנים שיקומו ויגלו את שורשיהם. ילדים כהים שגדלו לאימהות נורטיות ושורדות שואה היכן אתם? צאו מהמחתרת . אחת הטענות ההזיות היתה שאגודת ישראל (שלחמה בציונות והיה לה נח להפיץ את הסיפור) היא אחראית לחטיפה ,בזמנו הרב בן ציון פירר כתב על כך סיפור מצמרר על אח שנחטף וכמעט התחתן עם אחותו שם הספר "סעדיה ויסמן" ,הוא כתב את זה עוד לפני שגילתם את פשעי הציונות ולפני שידעתם על זהותכם המיזרחית עוד יתם שקועים בתדמית הציונית.-אולי כותב הבלוג צריך להוסיף את הספר לתימוכיו על סיפורי החטיפה ולא רק להסתפק בסופרת בתיה גור המהוללת. היה לאשכנזים מספיק יתומי שואה לבנבנים הם לא נאלצו ללכת ולחטף שווארצעס קטנים .

    להגיב
  13. אווה

     /  21 בדצמבר 2012

    את התגובה הקודמת צינזרתם . אני פשוט אשאל אתכם בצורה פשוטה ,היתכן שמאות הילדים החטופים בעלי פגמנטציה יותר כהה מאחיהם היהודים הארופאים -היתכן להעלים אותם? חלפו 60 שנה והשיח על "חטופי תימן" כבר קיים 40 שנה לפחות,מדוע אף אחד מהם לא מתעורר לחפש את שורשיו? האמינו לי לגדול אצל פולניה לבנה ,נורטית וניצולת שואה(הרי הטענה ששורדי השואה הדלפונים הם המאמצים) גורם סבל לא קטן ושריטת לא מעטות -איפה האיש הבוגר הכהה ? למה אינו שואל את הוריו הלבנבנים מאין מוצאו? מדינה כה קטנה ,קהילות יהודיות בארהב מרושתות וגלויות -הכל גלוי, שלחו חוקרים ואתרו את הילדים. באנגליה, נחטפו תינוקות וילדים ונשלחו לאוסטארליה -מאות מהם הצליחו לאתר את המשפחות הגרעניות-רק פה לא נותר עקבות? מחכה לתשובות סבירות . תוהה באמת למה להם לאשכנזים הגזענים לאמץ ,שווארצעס" קטנים-היה להם מספיק יתומים מהשואה. ואם כבר מסתמכים על בתיה גור המהוללת, אנא לכו לקלאסיקה החדית -סעדיה ויסמן- אחלה ספר שמתבסס על המיתוס.

    להגיב
    • ציטוט "מדוע אף אחד מהם לא מתעורר לחפש את שורשיו? "
      למה את לא קוראת את התגובות ? בעצם את התגובה שלפנייך…Damn
      גם כשיש הוכחה מול עינייך את לא רואה אותה ??

      להגיב
  14. דותן

     /  22 ביוני 2013

    פעמיים בשנה, פעם בפסח ופעם בראש השנה, נהגה סבתי ז"ל, שושנה היקרה מצנעה, לספר בדיוק נמרץ את אותו הסיפור: כיצד ניסו לחטוף ממנה את אמי, אז ילדה קטנה. ושושנה, כלביאה מחרפת נפשה, עמדה מולם עיקשת. היו הפצרות מילוליות ("תני לנו את הילדה. אין לך כסף לגדל אותה. יהיה לה טוב אצלנו"); והיו שידולים פיסיים (ניסיון להוציא את אמי מידיה בכוח). הצצה לאתוס משפחתי.

    להגיב
  1. תאוריית הקונספירציה של פרנואידים אשכנזיסטים עם דמיון מזרח-אירופי מפותח « קרדום לחפור בו
  2. יורים וחוסמים: השיטה הברזילאית « קרדום לחפור בו
  3. הערות אחדות בשולי פרשת ילדי תימן הנעלמים, שעלתה שוב לכותרות עם מותו של עוזי משולם: | אלמוג בהר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Ronaldo Mon Amour

Don't Judge a Book by Its Cover

תקריב

"צילום מקרוב כדי להבליט פרט מסויים באובייקט המצולם"

אדמה

"אנחנו אורחים על פני האדמה הזאת" (הדלאי לאמה)

הבלוג של יריב מוהר

הסברה כצדק, צדק כהסברה

מתי שמואלוף

סופר, משורר ועורך

%d בלוגרים אהבו את זה: