האחוס"לים החדשים

אחת הדרכים המסורתיות של האגף המזרחופובי בשמאל לעשות דה-לגיטימציה לביקורת המזרחית  היא  סימונם ותיוגם של המבקרים כבעלי רגשי נחיתות, עסקנים, כאלו שמחפשים לעשות כותרות, הון פוליטי וכדומה. מימי לא נתקלתי במקרה בו נקבע כי טיעון של גבר אשכנזי הוא תולדה של רגשי הנחיתות שלו.  מהיכרותי עם פעילים ופעילות רבות במאבק המזרחי על גווניו, אני לא מכירה פעיל אחד  שבזכות ה"הון" הפוליטי שעשה הצליח לבנות לעצמו בטחון כלכלי ותעסוקתי (מי שישמע זה פשע), לקנות בית או לחיות ללא אוברדראפט. להיפך, התיוג של ה"מזרחי המקצועי" והסטראוטיפים הנלווים אליו  פוגעים בסיכויי קבלה לעבודה וביכולת הפרנסה. לכן זה מגוחך ממש שגברים אשכנזים-גזענים מהשמאל  מפריחים לאוויר את קלישאות "המזרחים העסקנים" בזמן שבארגוני השמאל מועסקים בעיקר אשכנזים מהמעמד הבינוני, לחלקם הגדול בית שההורים קנו או סבא וסבתא הורישו בתל אביב.  אלו  שוכחים שהם זכו לבתים במרכז הארץ, כמו גם בסוגי הון אחרים, דווקא בשל  הטבות מופלגות שזכו להן מעצם היותם אשכנזים. מה שנקרא עשו מהאשכנזיות הון של ממש.

שיטה נוספת שנוהגים בה שמאלנים מהסוג הזה על מנת לעקר את הביקורת שמזרחים מפנים כלפיהם  –בדיוק כפי שהם נוהגים כלפי ביקורת פמיניסטית — היא לעשות דה רציונליזציה של המבקרים  על ידי כינויים כמו "עדת מעריצים/ות", "להקת המגדריסטיות"  וזאת על מנת לסמן את אלו שמעבירים עליהם ביקורת כחסרי שיקול דעת עצמאי, כת של שטופי מוח המובלים על ידי  "מנהיגים"  מטורללים רודפי כותרות וכוח. מה שאגב, לא ממש מפתיע לאור העובדה  שהנוקטים בגישה הזו מתקשים לראות בנשים ומזרחים סובייקטים בעלי דעה משל עצמם.

בשבוע שעבר נמתחה ביקורת על ממים גזענים שנעשו על "ערסים" על ידי  יוצר ממים מהשמאל בשם עמיר שיבי.  כך  הוא  סיכם את הביקורת המזרחית עליו :"תרגיל יחצ"ני של אב"ד". על  שיבי נמתחה ביקורת מצידם של אנשי שמאל מזרחים רבים כמו גם מצד פעילות פמינסטיות. כולם/ן  גברים ונשים מבריקים, מנומקים, בעלי רקורד של עשייה מרשים. חלק מההתייחסויות לנושא תוכלו לקרוא כאןכאן וכאן .  אפרופו תרגיל יחצ"ני,  שכח שיבי  להזכיר שיום אח"כ כבר זכה לשני ראיונות ארוכים ומחמיאים ברשת. האחד בבלוג "חדר 404"  של חברו עידו קינן והשני ב"חורים ברשת".

אסטרטגיה נוספת היא השטחת  הביקורת לעניין אישי פרטיקולרי של המבקר והמבוקר, זהו ניסיון לנתק את הביקורת מההקשר הפוליטי הרחב שלה ולהפוך אותה לריב אישי בין שני פרטים.  תגובות רבות ברחבי הפייסבוק והטוויטר כינו את המחלוקת בין עמיר שיבי לביני:  "סערת שיבי- אב"ד,  בדיוק כפי שכינו את "סערת גורביץ- אב"ד" ובדיוק כפי שכינו את "סערת פויר-אב"ד"  זאת  אסטרטגיה שעושה דה-פוליטיזציה לטענות שעולות נגדם על ידי מסגורן לויכוח צר וצהוב בין שני אנשים.  הביקורת הופכת  למעין התקוטטות אישית ופיקנטית חסרת משמעות פוליטית רחבה. התנסחויות מעין אלו יוצרות את האשליה שאין כאן ביקורת קוהרנטית ועקבית על אותה הבעיה במופעיה השונים, אלא ריבים מנותקים האחד מהשני הנולדים כולם מצורך קטנוני בריבים או מ"עסקנות מזרחית". האשליה הזו, בין היתר, נועדה לטשטש את מושא הביקורת הזו: המוסר הכפול של גברים אשכנזים-גזענים מהשמאל.

השבוע האחרון ברשת סיפק דוגמאות רבות לסינדרום המוסר הכפול, אחת מהן היא  ההתגייסות של השמאל למען דרור פויר שמאוד נפגע מהמם ששחר אבן דר מנדל עשה עליו. פויר, כתב טור פרובוקטיבי בשם "לו הייתי דיקטטור" בו הוא מצייר ספק באירוניה ספק כפנטזיה את האוטופיה הפשיסטית של מדינה מנומסת.  אלו שקמו לגונן עליו השתמשו  בקו ההגנה האהוב על השמאל:  הגנה מחמת האירוניה. (לכל עניין האירוניה שהפכה מטא הסבר לכל מופע גזעני בשמאל  ראו כאן וכאן)

כך פויר  כתב:

"סיימת משפט בלי בבקשה, תודה או סליחה? יש לנו שלט גם בשבילך: אני אדם גס-רוח. תלבש אותו שבועיים ונראה אם תדבר לא יפה. "

 שחר אבן-דר מנדל עשה מם, ביקורתי ולטעמי מצחיק במיוחד, בו נראה פויר מוטבע בתמונה מהסרט "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'אפלין:

 

פויר ממש נפגע, הוא פרסם את המם של אבן-דר מנדל בעמוד הפייסבוק שלו  וכתב סטטוס בו הוא מכנה את אבן-דר מנדל "תולעת מעיים" ושלח את חבריו "לבדוק את הדף שלו". הסטטוס עצמו חשף פן דיקטטורי של פויר והדגים הלכה למעשה שאת אנשי השמאל אסור לבקר, ואם מישהו מבקר אותם הם יודעים גם יודעים לאחד את השורות או בניסוחו של פויר: "לכו לבדוק את הדף שלו". התגובות והלייקים של "חסידי חופש הביטוי" לא איחרו לבוא, השמאלנים מיהרו  לדווח לאבא פייסבוק על התמונות (פרקטיקה שהם מגנים בבוז כשימנים משתמשים בה) והתמונות הוסרו מהרשת. צנזורה. בעוד שתמונות אלו צונזרו בקלות התמונות הגזעניות שיצר  עמיר שיבי על הערסים עומדות איתנות וגאות,  תמונות הנושאות את פניהם  של אנשים פרטיים, לא אנשי ציבור כמו פויר. יותר מזה, שיבי, חסיד חופש הביטוי והביזוי, הגיח כדי לתת לפויר רוח גבית ויצר עבורו את מם  הנושא את הכותרת: "אם הוא רץ, יש לו קול אחד מובטח". הגדיל לעשות ואף הדביק אותו בשרשור בו פויר כינה את אבן-דר מנדל תולעת מעיים. מעניין שהגנת ה"שישה רבדים של משמעות" בה השתמש שיבי כדי להגן על הממים הגזעניים שיצר על הערסים, כמו גם הגנת האירוניה שעמדה לפויר לא עמדו לאבן-דר מנדל (וגם לא ראיתי את שיבי יוצא להגן על חופש הביטוי שלו). חופש הביטוי והאירוניה עומדים רק למצב שבו שמאלנים-גזענים מבקרים ימנים וערסים.

מם נוסף שפרסם אבן-דר מנדל הוא סוג של פארפרזה  על התמונה המזעזעת, והממים שבאו בעקבותיה, בה נראית אישה צעירה עם גופייה ועליה הכיתוב "מוות לסודנים":

 המם הזה , כפי שאני הבנתי אותו, נועד ברובד אחד שלו לבקר את פויר על שני טוריו האחרונים (על דיקטטורת הנימוס  ועל הערסים), וברובד אחר לרפרר לדיון הסוער שהתקיים, בלי קשר ברשת על השימוש במילה ערסים ומשמעויותיה הגזעניות בחברה הישראלית. פויר, כדי להזכיר, פרסם שבוע קודם לכן את הטור "הערס הישראלי ימשיך בשלו" וזכה לביקורת רבה. שלומית ליר הגיבה לפויר בפוסט מצוין וגם אני התייחסתי לנושא בפייסבוק. מבול של טורים בגנות הערסים שטף בשבועיים האחרונים את הרשת, אחת ההתייחסויות המחרידות היתה זו של העיתונאית יסמין לוי שפרסמה  מניפסט שנאה גזעני, מלא דברי הסתה בו היא קוראת ל"מוות לערסים". (מאז פרסום הפוסט הזה, היא הסירה  את תגובתה "מוות לערסים" ולטענתה מעולם לא כתבה תגובה כזאת, צירפתי בהמשך הפוסט צילומי מסך של תגובות ברוח דומה כמו :" ערסים צריכים למות",  ממש הבדל גדול.) על מניפסט השנאה הזה  היא קיבלה כ- 800 לייקים ועשרות שרים, לצערי הרב, הרבה מהלייקים שהיא קיבלה היו מחברי לשמאל. אני לתומי חשבתי שכל קריאה למוות קולקטיבי של קבוצות צריכה לזעזע את השמאל אבל לא כך, על פי השמאל יש הבדל מהותי בין הקריאה "ערסים צריכים למות" לבין  הקריאה "מוות לערבים" בדיוק  כפי שמתקיים בפועל הבדל מהותי בין  היחס של השמאל לשיח המזרחי לבין היחס שלו לשיח הפלסטיני.

אחד הטיעונים שהשתמש בהם שיבי (ועוד רבים אחרים) כדי להצדיק את הממים הגזעניים שעשה על ה"ערסים" הוא הטיעון כי ערס זו מילה שאינה קשורה למוצא עדה או צבע: "ערסים יש מכל הסוגים","יש גם ערסים אשכנזים וערסים רוסים", טענו. טיעון זה תמוה במיוחד לנוכח העובדה שבמם בו עושה שיבי מפויר ערס הוא משתמש בתבנית מם של "ערס" סטראוטיפי: עור כהה, שרשרת זהב ומילת סלנג בערבית (לא קשור לצבע או למוצא עלק) וזאת על אף העובדה  שפויר כלל אינו בעל עור לבן. אבל כנראה שלדעתו של שיבי הוא גם אינו שחור מספיק.  כלומר, על פי שבי כדי שלפויר יהיה פאסינג של "ערס" הוא בהכרח צריך להיות בעל עור כהה והוא יכול להתכחש לזה עד מחר:

דומה שהחיבור בין שלל התופעות שנגעתי בהן הוא אותו הקושי של חלקים מהשמאל-הגזען להפנות את חיצי הביקורת שהם יודעים להפנות לכל הכיוונים גם לעצמם. כל אותם ממים ביקורתיים על חרדים, ימנים וערסים – אותם ממים שלא מאתגרים את שיח השמאל על בעיותיו הפנימיות בשיט, לא נועדו אלא לספק לשמאל מראה הפוכה לאשרור מוסריותם הנשגבת. אולי הגיע הזמן שמי שדואגים לרחוץ באותה עליונות מוסרית ירוויחו אותה בכנות, וזה לא יקרה בלי קצת יושרה פנימית.

* תגובה שריגשה אותי במיוחד שנכתבה בתגובה לרשימתו של פויר "הערס ימשיך בשלו" בדיון על הקיר של פויר בפייסבוק:

**  אחוס"לים – ביטוי של הסוציולוג המנוח פרופ' ברוך קימרלינג שכינה  את השכבה שהקימה ושלטה במדינה: אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים-לאומיים

מודעות פרסומת
השארת תגובה

20 תגובות

  1. אלי א.

     /  30 באוגוסט 2012

    פשוט נכון.

    להגיב
  2. אורטל, הפוסטים שלך גורמים לי לתפוס את הראש בייאוש. זה פשוט יכול להיות מדכא מפעם לפעם…
    טוב שיש אותך בסביבה, וכיף שפתחת בלוג.:)

    להגיב
  3. דמבי

     /  30 באוגוסט 2012

    הו! תודה! ניסחת היטב בדיוק את המחשבות שלי

    להגיב
  4. אסף פו

     /  31 באוגוסט 2012

    אין כמוך

    להגיב
  5. גל מור

     /  31 באוגוסט 2012

    אורטל, ביקורת זה סבבה, גם סאטירה, כלפי כל קבוצה, גם אנשים שאת מזהה אותם על פי עדתם. מה שלא בסדר זה לא לדייק. יסמין לוי לא קראה מוות לערסים. תוכלי לבדוק את עצמך בקלות מאחר וקישרת אליה. כמו כן, "ערסים" אינה קבוצה כי אם סגנון התנהגות. אם לא תכתבי אמת יהיה קשה להתייחס אלייך ברצינות. אני מצפה ממך לבדוק את עצמך ולדייק כי אלה דברים חמורים

    להגיב
    • היא אכן כתבתה זה, בתגובות הראשונות לפוסט, והמשיכה בקריאה זו בתגובות רבות נוספות. ראיתי שאת התגובה הספציפית "מוות לערסים היא מחקה, צירפתי תגובות שלה ברוח דומה.

      להגיב
  6. yasmine levi

     /  31 באוגוסט 2012

    איך שאני שונאת שקרים. קודם כל, לא מחקתי את הפוסט שלי מהטיימליין. לכי לוול פוטוז, תמצאי אותו יחד עם שאר הפוסטים מאוגוסט שגם נעלמו לי כתוצאה מבאג בפייס. מציעה לך למחוק את ההמצאות שלך. כמו כן, אל תשקרי לגבי כך שלטענתך כתבתי ומחקתי "מוות לערסים" בתוך הפוסט. מעבר לכך, בהחלט אשמח שאנשים ברבריים, אלימים, בלי קשר לאף עדה ספציפית כפי שניסית לשרטט, יעלמו. מעולם לא נכתב בפוסט מילה גזענית ממני כלפי העדה המזרחית. יש ערסים בכל עדה. יותר טרגי מהעובדה שאנשים אלימים וחסרי כבוד ורגישות מתרבים זה אנשים שממציאים שקרים כדי לחזק את העמדה שלהם בפוסט.

    להגיב
    • יסמין, אני מקבלת את טענתך שזה באג בפייסבוק ותיקנתי את זה בפוסט. לגבי טענת השניה- אני זוכרת בבירור שכתבת "מוות לערסים". כך או כך, בהנחה שלא כתבת את זה, כן כתבת "ערסים צריכים למות". מצטערת, אני לא רואה הבדל בין שתי האמירות הללו.

      להגיב
  7. yasmine levi

     /  31 באוגוסט 2012

    תודה שתיקנת ולהבא, אין טעם להניח דברים גם אם זה מסתדר לך לפוסט. ההבדל הקטן הוא בניסוח, "צריך לצאת לרחוב ולהרוג את כל הערסים" זו קריאה להסתה. אנשים אומרים "שימותו" וזו דרך ביטוי, לא קריאה לפעולה, שאינה מתייחסת לקבוצת אנשים אלא לדרך התנהגות ברברית. אגב, לא מבינה את הצדקנות הבוערת לגונן על התנהגות ערסית. יותר מזה, לא רואה שום הצדקה בהשוואה שעשית בין "מוות לערסים" ל"מוות לערבים" מעבר לנופך הדרמטי. גל ניסח זאת היטב בתגובות לפניי, אין טעם לחזור על זה. שבת שלום

    להגיב
  8. לצילומי מסך נוחים חפשי snipping tool שמובנה בחלונות. זה ממש נחמד ומאפשר לחתוך במקום ולשמור בקלות. למרות שגם נחמד לראות את ההשתקפויות במסך 🙂

    להגיב
  9. עורך: טיפול שורש

     /  31 באוגוסט 2012

    תודה על כתיבה מדוייקת וחריפה. תודה על ביקורת חריפה ומתאימה כל כך

    להגיב
  10. baaim

     /  1 בספטמבר 2012

    כל כך הרבה כשרון לאב"ד וכל כך מתבזבז בכיוונים מיותרים…

    להגיב
  11. הבנתי, האויב הוא לא הטייקונים ולא שלטון משרתי ההון ולא האלימות ברחובות, האויב הוא הגברים האשכנזים החילונים. סבבה, בהצלחה במאבק, בהתחשב בשיעורם ההולך ופוחת של גברים אשכנזים החילונים באוכלוסייה, לא אמור לקחת יותר מדי זמן. אני בטוח שאחרי שאחרון הגברים האשכנזים יעלה על אוניית מעפילים לאירופה, יהיה פה הרבה יותר טוב. האוויר יהיה נקי יותר, פערי השכר יעלמו, ברוני הגז, הבנקאות והנדלן שישארו פה דרך אגב כי שרי אריסון, צדיק בינו, לב לבייב ויצחק תשובה לדוגמא הם לא גברים אשכנזים, יתרמו את הונם בשמחה לטובת הכלל כי גברים אשכנזים כבר לא יכריחו אותם באיומי רובה להיות חזירים קפיטליסטים.

    להגיב
  12. יובל

     /  1 בספטמבר 2012

    אף אחד מאיתנו לא מגונן על התנהגות בריונית.
    כשאתם אומרים ערס, אתם מהדהדים להתנהגות בריונית שנקבעת מראש ככזאת על פי אלמנטים של "אחר", חתך דיבור שונה, לבוש מסוים, וכן, צבע עור כהה ומוצא לא אירופאי. עם כל המטען הזה המילה ערס מקושרת, וזו פשוט עובדה ואין פה בכלל ויכוח. אנחנו כולנו שמענו וראינו חיקויים וייצוגים של ערסים בתרבות הפופולרית ובמפגשים חברתיים, וזה ברור לגמרי על מה מדובר פה. אנחנו יודעים את זה, אתם יודעים את זה, אז בשביל מה כל העמדת הפנים? "יש גם ערסים אשכנזים", נו באמת, תעשו טובה, כבר קטלנו את הטענה הזאת מכל זווית אפשרית בשבועיים האחרונים ואתם עדיין מתעקשים? מה שאתם בעצם אומרים "אני גם מגנה אשכנזים שמתנהגים כמו סטריאוטיפ של מזרחים" ואתם חושבים שזה עוזר להצגה שלכם כלא גזענים. פשוט מגוחך

    בריונות היא תכונה שקיימת אצל בני אדם מכל גוני הקשת, והנטייה להתנהגות שיכולה להיות מוגדרת ככזו נמצאת בכל אחד מאיתנו. כשאתם כותבים ומדברים על ערס, אתם לא דנים במאמרים האלו על משהו מקרבכם ומתוככם, משהו שגם אתם חלק ממנו. אתם מדברים על איזשהו נגע זר שמציף לכם את הרחובות, זה ממש נשמע כמו שטף זואולוגי, איזה נחיל ארבה שמתקיף אתכם ומשמיד את כל היבול שעמלתם עליו. אלה לא האנשים שעובדים איתכם שהם חברים שלכם שאתם מכירים כל החיים שגדלתם איתם ושלמדתם איתם ב*הכנס פה שם של תיכון איכותי וידוע שם*. אתם מציגים אותם באופן ברור כאחר. והאחר שלכם, תרצו או לא, הוא לא-אשכנזי ופריפריאלי.

    ודי כבר מספיק עם הטענה הזו שאנחנו גזענים כי אנחנו אלו שמקשרים התנהגות בריונית עם מזרחיות. זה שאנחנו מצביעים על קשר בין הייצוג שלכם של מי הוא בריון, לבין מעמד-עדה-צבע, בכלל לא אומר שאנחנו מקבלים את זה.
    בעיני הבריונים בכל הסיפור הזה הם בפירוש אתם, שימו לב שהבריוניות בשיח פה, האלימות והאגרסיביות הוורבאלית הם כמעט לחלוטין בצד שלכם. ואתם דווקא מאוד שבעים ונאורים, כשאתם עוקפים בתור תמיד עושים את זה בשפה מהוקצעת ועם תחושה שהצדק איתכם כי אתם כאלה אנשים טובים, מצביעי מפלגות שמאל, מחרימים סחורה מהתנחלויות, תומכי המחאה החברתית, אנשים עם רגישות פוליטית וסוציאלית ממש פר-אקסלנס. וואלה יופי

    להגיב
  13. בהנחה ששמאל וגזענות הם תרתי דסתרי, אפילו כשמדובר באחוס"לים, ברור שבמקום שמקפצצת לה גזענות מכוערת, לא מדובר בשמאל אלא בשמאל מדומה. ואם זה העניין, אז הגזענות כלפי מזרחיים היא רק תופעת לוואי של הגזענות העיקרית של השמאל המדומה: כלפי אחינו הערבים. אני יודע שזה עשוי להשמע מוזר – גזענות של שמאל כלפי ערבים (אבל לא יותר מוזר מגזענות כלפי מזרחיים) אך העובדות מדברות בעד עצמן. מי שרואה בערבים סוג של ילדים מפגרים שבגלל פיגורם אינם אחראים למעשיהם וכל שכן לדבריהם, ובשום אופן ובשום מקרה אין לראותם כבני שיח שווי זכויות וחובות. מי שמפגין כלפיהם פטרונז' פרמננטי המובנה בתפיסת העולם הפוליטית שלו. מי שמסוגל לראותם רק מגבוה, בעיני החוקר המדעיסטי, מבעד ל"איזמים" ול"לוגיה", מתוצרת אירופה ואמריקה, מ"פוסט-מודרניזם" ועד ל"אוריינטליזם" (המצאה אמריקאית מובהקת למרות, או אף בגלל שהממציא של המונח הפלצני הוא ערבי מהמזרח התיכון), מי שעיקרה של הפוליטיקה שלו היא הנצחת המצב האומלל של שכנינו-אחינו לצורך הניגוח של "הציונות", בלי שום יכולת להזדהות אף לרגע עם סבלם המתמשך – קטן עליו גזענות כלפי המזרחיים.
    זו כמובן דעתי. אך אני מוכן להתייחס בכובד ראש ולדון גם בעמדה שמנגד. דהיינו, שהגזענות של השמאל המדומה כלפי הערבים, היא רק פונקציה או תופעת לוואי של הגזענות האנטי-מזרחית הפנים-יהודית שלו.
    או לחילופי-חילופין, ששתיהן חלקים של אותו השלם.

    להגיב
  14. ליאת

     /  3 בספטמבר 2012

    רק הערה קטנה לגבי המשפט הזה: "מימי לא נתקלתי במקרה בו נקבע כי טיעון של גבר אשכנזי הוא תולדה של רגשי הנחיתות שלו" – ראי' Jewish Self Hatred של Sander Gilman והמשיכי משם…

    להגיב
  15. מדע אומלל

     /  14 בספטמבר 2012

    כל הכבוד שאת לוקחת את הדברים האלה ברצינות תהומית. זה חשוב מאוד. כה לחי.

    להגיב
  1. צ'ה כפרה » על שנאת ערסים ונאורות יחסית
  2. ליבי במזרח ואנוכי בסוף המערב: עדתיות ופריבילגיות בנפשי המסוכסכת | פרייהייט
  3. "שונא ערבים, מתלבש כמו אחד": ניסיון להסביר את ה"ערס" הישראלי |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Ronaldo Mon Amour

Don't Judge a Book by Its Cover

תקריב

"צילום מקרוב כדי להבליט פרט מסויים באובייקט המצולם"

אדמה

"אנחנו אורחים על פני האדמה הזאת" (הדלאי לאמה)

הבלוג של יריב מוהר

הסברה כצדק, צדק כהסברה

מתי שמואלוף

סופר, משורר ועורך

%d בלוגרים אהבו את זה: